יכין אהלות י״ז:ה׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

5 בועז פתח ↗

ולרבינו הרא"ש והר"ב מלת במורד נמשך למטה. ור' יוסי בין במורד ובין בשוה פליג את"ק וה"ק במורד פליג ת"ק ור' יוסי. וה"ה בשוה. רק דר' יוסי גזר הא אטו הא. אבל במעלה וכו'. ותמהני דא"כ מ"ש דנקט תנא פלוגתייהו רק במורד. ובשוה לא הודיענו תנא כלל מה דינו. והרי היה מסתבר לחלק בין שוה למורד בין לת"ק ובין לר' יוסי. לומר דדוקא במורד מצרכינן ק' על ק' לת"ק או קי"א לר' יוסי. הא בשוה די למר ולמר בפחות. או נימא הא בשוה יהיה דינו כמעלה. וכדאמרינן בקידושין דה"ב דבכל דוכתי דסתרו אהדדי דיוקא דרישא וסיפא. אמרינן נעשה דיוק דרישא כמפורש בסיפא. אבל לדידן שהלכנו בעיקבות פי' הרמב"ם י"ל דמדנקט תנא סתמא. משמע ודאי דבכל גווני מיירי:

6 בועז פתח ↗

והא דשיערו חכמים בכרשינין. היינו משום שגרעינין שלהן עגולין קצת להתגלגל בתנועה מועטת דרך הנקב שבשולי הבורך משא"כ שאר זרעונים וגרעיני תבואה שאינן עגולין. אין דרך לזרען דרך הבית קבול של הבורך. שאף שתתנועע העגלה ישארו מונחים במקומן. ולכן דרך להפיץ גרעינין שלהן במלא חפניו. בהלוכו אחר עגלת המחרישה כישעיה כ"ח פכ"ה. וגם קטנית לא נקט תנא. דמדהן סגלגלים מאד. גם הם אין דרך לזרען ע"י בית קבול של בורך. דמדהן עגולין מאד. גם בלי תנועת עגלת המחרישה ישמטו לחוץ הרבה בפעם א'. ורק כרשינין שהן רק עגולין קצת. ולפיכך רק ע"י תנועה נופלין דרך החור שבבורך. ולהכי רק הן לבדן זורעין בבורך:

5 במורד ר"ל כשחרש מהקבר שלמעלה בשפוע ההר. ס"ל לר' יוסי דחיישינן באותו צד המשופע להולכת עצם כשעורה עד כדי שיעור זריעת ה' סאין. והוא להלן מהקבר קי"א אמה וג' רביעיות אמה בקירוב אבל רק נגד שיפוע ההר שחרש חושש כן. אבל כשחרש מהקבר בקרקע שוה מודה ר' יוסי לת"ק דשיעורו הוא ק' על ק' לכל רוח דרק במורד פליג דע"י שהמקום משופע חיישי' שתוליך המחרישה העצם טפי להלאה. ורק משום לא פלוג לא מחלקינן בין משופע הרבה או מעט ולת"ק משו' לא פלוג לא מחלקינן לקולא בין שחרש במקום מדרון או בקרקע שוה. דכיון דטומאת ביה"פ מדרבנן לא מחמרינן במדרון טפי מבקרקע שוה ככתובות דכ"ח ב':

6 אסוקי מלתא דת"ק הוא. וה"ק במד"א בחורש בשוה או דרך מורד אבל בחורש דרך מעלה מהקבר שלמטה נותן וכו':

« יכין אהלות י״ז:ד׳ יכין אהלות י״ז:ו׳ »